הבלוג של רונית

הבדידות של משפחות מיוחדות

לפני מספר ימים פורסם סיפור על טרגדיה משפחתית. אב לילד אוטיסט, ניסה להרוג את בנו ולהתאבד בעצמו. האב איבד את חייו, הבן ניצל. אנשים שהכירו אותם מספרים על אב לוחם, שנאבק ולא מוותר, ונשארו המומים מול המעשה והתוצאות הטרגיות שלו. האב, שגידל לבדו את הבן, בן ה 22, היה פעילו בולט בתחום, ניהל מאבקים חברתיים […]

עם צרכים מיוחדים, אבל בוגרים

  סיום הלימודים או סיום השירות הצבאי הם אחד הרגעים המאושרים ביותר שיש. הגיע החופש לבחור, לגדול, ללמוד, לנסוע בעולם, להתחיל את החיים האמתיים. לא כך הוא הדבר כלל וכלל כשמדובר בחבר'ה עם צרכים מיוחדים. סיום הלימודים עבור ילדינו הוא אחד הרגעים המפחידים ביותר עבורם ועבורנו ההורים. מערכת החינוך מסתיימת בגיל 21 בקרב הקהילה המיוחדת. […]

פה ממש ממול, חו"ל עם אנשים מיוחדים

במהלך טיול שלנו במקדוניה עם החברים המיוחדים שלנו, קיבלנו הודעה שהתפרסמה גם ברשתות החברתיות ובחדשות על חבר מיוחד שלנו, יאיר צור, שנעלם באתונה במהלך טיול משפחתי. מיותר לציין, ואולי לא, את הפחד שתפס את כולנו, את הדאגה והלילה הלבן שעברנו, עד שיאיר נמצא בריא ושלם. מבחינתי, זוהי סיטואציה מהמפחידות שיש – לאבד את בננו המיוחד […]

על צרכים מיוחדים, יום השואה, ומה שבינהם

ילדינו המיוחדים מקבלים בקלות ובשמחה את יום העצמאות. זהו יום של חגיגות, מסיבות, שמחה והופעות – מהדברים הכי "מקובלים" אצל ילדינו המיוחדים. חלק מהמיוחדות שלהם היא חיבור מיידי ובלתי אמצעי לשמחה ולמסיבה. אך מה קורה ביום השואה? יום זיכרון לאומי, יום עצוב לאנשים רבים, יום המסמל את האסון הגדול של העם היהודי? האם נכון לספר […]

אביב הגיע פסח בא – חופשות ארוכות למשפחות מיוחדות

כל מי שנמצא בסביבתו של אדם עם צרכים מיוחדים יודע שחופשות ארוכות גורמות לאנשים מיוחדים ללכת לאיבוד. כל מה שהם מכירים בחיי היום-יום, המסגרת הרגילה שלהם בעבודה, בבית, במסגרת הדיור, וכל העיסוקים השגרתיים – כל אלה מקבלים תפנית "חגיגית", אחרת. נפתח חופש של זמן ומרחב, וזה לעתים מבלבל ומעיק. חופשות הן הזדמנות לנוח, לבלות, זמן […]

אין אדם מוגבל יש אדם עם מוגבלות – הגישה ההוליסטית אינטגרטיבית

אין אדם נכה, יש אדם שיש לו נכות, אין אדם מוגבל, יש אדם עם מוגבלות. זו מהות הגישה ההוליסטית אינטגרטיבית, שלפיה אנחנו עובדים כאן בבית של רונית. הגישה המכילה הזאת, מביאה הסתכלות חדשה לגמרי על אנשים עם צרכים מיוחדים, שהיום אנחנו עדים לכך שהיא מחלחלת אפילו לתוך שירותי הרווחה. אז מה הגישה אומרת? הוליסטי – ראיית האדם […]

טילים באזור המרכז – איך לתווך ולהנגיש מצבי חירום לאנשים עם צרכים מיוחדים

הלילה עברנו חוויה לא נעימה בכלל. אזעקות באזור השרון, כניסה לממ"דים, טיל שפגע בבית באזורנו, וכל זה בהפתעה מוחלטת, כשאנחנו ישנים בשלווה וביטחון במיטות שלנו. מצב בטחוני מעורער יכול להכניס כל אדם לחרדות, למצב של סטרס ולפגוע בתפקוד היום יומי שלנו. כשמדובר באדם עם צרכים מיוחדים, שאולי לא מחובר לחדשות כל הזמן, שלא תמיד יודע […]

יש דבר כזה בדידות?

איש נאה להפליא, סביבות גיל ה-60, עיניים כחולות, משקפי ג'ון לנון עם מסגרת שחורה, שיער מלא בגון אפור, גבוה ומרשים (נראה כמו סופר או צייר), שואל אותי משהו מהשולחן שלידי בבית הקפה, אני עונה ומתבלת את המשפט ברוניות ומתחילה שיחה. כמו הרבה ישראלים (סליחה, כן?) הוא שואל מאיפה אני, מה השורשים שלי (מה זה חשוב […]

להפוך את הקערה על פיה

תחשבו כמה קשה, כמעט בלתי אפשרי, לשנות משהו בחיינו, בתוכנו, בהרגלינו ובתפיסת העולם שלנו. כל כך הרבה מאמצים ועבודת עומק, הבנות ומחשבות, התייעצויות והתחבטויות… עד שאנחנו מצליחים באמת להפוך משהו למשהו אחר, לשנות אותו ולהטמיעו בחיינו. עכשיו קחו אדם עם מגבלה שאין לו כמעט בכלל זיכיון מוחלט ומלא על ההחלטות של חייו – כל חייו. […]

מחשבות על שבריריות החיים

האביב מזכיר לי עד כמה שבריריים אנחנו. אני תוהה מה הקשר בין כל ההתחדשות והפריחה המטורפת מסביבי, כל מחול השדים בגינה הקטנה שלי של הדבורים והנמלים והפרפרים והציפורים וכל הברחשים והחיות שהתעוררו לחיים לבין שבריריות? ואיך זה בא לי פתאום? פרפר חוצה את שדה הראייה שלי ומעיר אותי מהגיגיי המרחפים. אני עוקבת אחריו ומגלה שהוא […]

הבית של הגר – האתגר החדש שלי

אני מתרגשת להיות כאן שוב, אחרי תקופת הקפאה דיי ארוכה. שלום לכם יקרים ואהובים, באשר הנכם ובאשר אתם. אז כאילו שהחיים לא מזמנים לי מספיק אתגרים, הנה אני בפתחו של אתגר חדש, לא קטן ולא סמלי כלל וכלל. כבר זמן רב שאני מתבשלת בו, באתגר הזה, על אש קטנה, בזהירות… ואחרי שעברתי את הפחד, שהוא […]

מה מביא אתו סוף השנה…

לא פעם שאלתי את עצמי: מה חושבים אנשים על מישהו (במקרה הזה אני) שכותב בלוג כל חודש ופתאום נעלם למספר חודשים ונוצרת סוג של דממה. אלה שמכירים אותי יודעים שאני בחיים והכול בסדר וחלקם אף יודעים את הסיבה לשתיקת הכתיבה שלי. אבל מה עובר על אלה שאוהבים לקרוא את הבלוג שלי מבלי להכיר אותי אישית, […]

זמן מעבר

ישששש! סוף סוף הסתיים לו החורף והחודש הכי יפה בשנה מרהיב את ארצנו בצבעים ופרחים וריחות שאפשר להשתגע… אין סוף ירוק וצבעוני בעיניים ואין שובע למראה המהמם הזה. כמה שאני אוהבת את התקופה הזאת. האביב מוליד ומאפשר, פותח את שהיה סגור, מסלק את האפור מבפנים ומבחוץ, מאיר ומאריך ולחלוטין מפזר חוטי אהבה בכול מקום. איזו […]

הורות מיוחדת

מרגע לידתה של הגר והפיכה למיוחדת כל כך, עבר זמן רב מאוד עד שחרדת הקיום של ההורות המיוחדת תפסה אותי. בשנייה שזה תפס אותי עלתה שאלה אחת שהכילה את כל החרדה הקיומית הזאת: מה יהיה כשאני ואביה לא נהייה כאן יותר? עברו עוד שנים לא מעטות של הורות מיוחדת, ניסיון חיים, עושר מקצועי והתפתחות אישית […]

סקרנות

אומרים שהסקרנות יכולה "להרוג". איזה מזל שזה לא ממש נכון (לפחות לדעתי), כי מזמן הייתי מתה… אבא שלי תמיד סיפר (דיי בגאווה הייתי אומרת) שכשהייתי ילדה ממש קטנה הייתי נדבקת (פיזית) לאנשים נכים ומוגבלים פיזית. לא תמיד זה היה "חמוד" ולפעמים זה הביך את ההורים שלי… לא יכולתי לעצור את הסקרנות שלי לגעת בהם, להרגיש […]

יציאה ממשברים בעיניים מיוחדות

חזרנו לשגרה וזה הזמן שבו אני אוספת את עצמי, חוזרת לחומרים, לתכנון התהליכים והתוכן בעבודה עם החבר'ה האהובים שלנו. בעבודה הקבוצתית והאישית, עולים משברים שונים שהחבר'ה עוברים ומעדכנים אותי, כאלה המובאים למרחב הקבוצתי והאישי. אלה רגעים קסומים ועדינים ביותר, בהם אנחנו מפרקים מקרה מסוים (המתואר כחוויית משבר) שקשה להתמודד אתו. תהליך הפירוק וההרכבה, ההבנה החווייתית-האישית […]

מסך ורוד

אתם מכירים את הימים האלה שכל מה שאתם רוצים זה שהם יעברו כבר, שיגיע הלילה, שתלכו לישון ויגיע יום חדש? אלה ימים שמהבוקר הכול הולך נאכס, דברים נופלים ונשברים, אי אפשר למצוא חנייה, פתאום כל הטינופת ברחובות מזדקרת מול העיניים, נפגשים רק באנשים אטומים ומעצבנים, כולם מצפצפים בכביש, הקפה בבית הקפה מגיע קר ולא טעים […]

מוקדש באהבה לכל מי שאיתנו

זהו הבלוג האחרון שלי לשנה הנוכחית. סיימנו… או יותר נכון, תיכף אנחנו מסיימים. אני מרגישה צורך להקדיש את הבלוג הזה לאלה הסובבים אותי, שבזכותם – לא פחות ממני – קיים "הבית של רונית". חשוב לי להודות לאנשים נפלאים, מיוחדים, טובים ומסורים שליוו אותי גם השנה בעשייה ובפיתוח המרכז, כמו גם בתרומות שהיוו ברובן מלגות חברתיות המוענקות […]

זמן מאתגר

אנשים יקרים, סוף שנה. זהו זמן שונה מבחינת הקיום המקצועי שלי ומבחינת הגוף הפיזי שלי. יכולה להרגיש חוויות שונות, צבעים וריחות, אנרגיות אחרות – ואז אני יודעת – הנה הגיעה עוד שנה לסיומה. הכול שונה ומשתנה. החודשיים האחרונים של השנה – יוני ויולי – הם חודשים עמוסים ביותר, מכל הבחינות, משום שאינני עוסקת רק בסיום […]

כוחו של המנוע הפנימי

"מה מחזיק את המנוע הזה בתוכך עובד כל הזמן"?, שאל אותי איש נחמד שבא לפגוש אותי ולהכיר את עשייתי, והוא התכוון למנוע הפנימי שלי, שעובד על מהלך רביעי כל הזמן ולא מתעייף, ולא מפסיק לרגע, ולא מתייאש. מהו המנוע הזה ובמה טמון כוחו הרב? מאז ביקורו, אני מהרהרת בשאלה הזו רבות. נדמה לי שמעולם לא […]

החיים הם כמו אוקיינוס

חבריי האהובים, אם הייתי כותבת את הבלוג הזה לפני שבוע, הייתי בטח מקדישה את כולו לקטר ולהתלונן על הסבל שלי מהקור והחורף הנורא הזה! ממש הרגשתי שאני מתחרפנת… היום השמש זורחת בחוץ ואני סוף סוף לא רועדת מקור ולא עצבנית ומרוטה כמו תרנגולת רטובה… איך שיוצאת השמש אני מרגישה נהדר, מזמזמת ושרה כול היום, המוטיבציה […]

שנה אזרחית חדשה

חברים מיוחדים ויקרים, אמנם אנחנו לא חוגגים סילבסטר ולא מתנשקים בחצות (חוץ מהצעירים ביניכם…), אבל בכל זאת – הנה הגיעה אלינו שנה אזרחית חדשה, אז לא נתעלם מזה ונאחל לכולנו שהשנה הזאת תהייה באמת שנה אזרחית טובה! תמיד אפשר לקוות שכל אחד מאתנו יהיה אזרח יותר טוב לעצמו ולסובבים אותו.

פעמונים בלב

אנשים נפלאים ומיוחדים, בגינה הקדמית של הבית שלי ובמרחבי הגינה, תלויים פעמוני רוח שונים. בימי הרוח והגשם הם מצלצלים ומנגנים לי מנגינות נעימות ומרגיעות. יש לי פעמון אחד ממש גדול, שמשמיע נגינת פעמונים של מנזר וצלילו חזק ומתמשך. לפעמים אני חייבת לרוץ החוצה ולקשור את המטוטלת שלו כדי שישתוק, אחרת השכנים יהיו בטוחים שיש כאן, […]

הכרת תודה

הכרת תודה! אהובי לבי היקרים, חודש אוקטובר הוא החודש הכי אהוב עלי בשנה. ראשית – כי זהו חודש יום ההולדת שלי, ושנית – כי זוהי תקופת הסתיו האהובה עלי מאוד. הסתיו, שלא כמו עונות אחרות, משרה עלי סוג של רומנטיקה… ואני, למי שמכיר אותי, מכורה לרומנטיקה…

שנה טובה

שנה טובה יקרים שלי, אני מתחילה את השנה בהתרגשות גדולה לקראתה, בסקרנות ועם תשוקה לשינויים והתפתחות. יש לי הרגשה חזקה שהשנה יבואו לפתחנו בשורות טובות, תרומות גדולות (אמן אמן אמן) ודברים חדשים ומעניינים. אתם יודעים איך זה, שיש מין סוג של הרגשה פנימית חזקה כזאת על משהו? אז יש לי כזאת…

שנת 2015 בפתח

אהובים של לבי, בוקר. קור כלבים בחוץ. אפור. גשם. הרוח מעיפה את העצים של השכנים ומטלטלת אותם כל כך חזק, שאני מפחדת שעוד רגע העץ הענק שלהם ייפול ישר על הראש שלי. ציפור יונק הדבש מנסה לתמרן את מעופה, ואני חושבת כמה היא קטנה ואיך היא בכלל מצליחה לעוף בסערה הזאת. ומה קורה לכל הכלבים […]

חלומות לעתיד

הבלוג שלי – נובמבר 2014 חברים יקרים שלי, לפעמים, תוך כדי ניהול שוטף של ה"בית של רונית" אני מוצאת את עצמי בתוך תקופה מרגשת במיוחד, כזו שסוחפת אותי לתוך עשייה יוצאת דופן, לא ממש שגרתית שהיא קצת מחוץ לדברים השוטפים ו"הרגילים" שאני עוסקת בהם יום-יום, שנה-שנה. עכשיו זו תקופה כזו: מרגשת, סוחפת, פותחת לי ערוצים […]

סתיו ויום הולדת

הבלוג שלי – אוקטובר 2014 חברים יקרים ללבי, שוב הגיע הסתיו. שוב עברה שנה. שוב הזדקנתי בעוד שנה והנה אנחנו כאן. השמיים מציירים את העולם בעננים והצבעים משתנים. הבוקר והערב קרירים ונעימים. הירוק עמוק יותר. ככה הוא הסתיו ואני, אולי בגלל שנולדתי בחודש זה, מחכה כל השנה לחודש אוקטובר.

שנה חדשה בפתח

הבלוג שלי – אוגוסט 2014 חברים יקרים שלי, סוף סוף חזרנו לעבודה עם געגועים רבים בלב. הרגעים שאנחנו נפגשים שוב, אחרי החופש, הם רגעים מרגשים ביותר. כשאני אתכם כאן במרכז – אני מרגישה בבית. כמה טוב לראותכם שוב – שמחים, מאושרים ומתרגשים להיות כאן ביחד שוב. המרכז שלנו נראה יפה, נקי ומחודש – כפי שאנחנו […]

עוד שנה מסתיימת לה

הבלוג שלי – יולי 2014 חברים יקרים ואהובים, זה ממש בלתי נתפס במוח האנושי המוגבל שלי, שהנה שוב הסתיימה לה שנה. איכשהו, בעשייה רבת הפנים והגוונים שלנו כאן, אין משמעות לזמן אלא רק לחיים המלאים המתקיימים כאן יום-יום, שעה-שעה, וככה עוברת לה שנה במהירות האור ואני מוצאת עצמי כותבת שוב את הבלוג האחרון שלי לשנה […]