כל מי שנמצא בסביבתו של אדם עם צרכים מיוחדים יודע שחופשות ארוכות גורמות לאנשים מיוחדים ללכת לאיבוד. כל מה שהם מכירים בחיי היום-יום, המסגרת הרגילה שלהם בעבודה, בבית, במסגרת הדיור, וכל העיסוקים השגרתיים – כל אלה מקבלים תפנית "חגיגית", אחרת. נפתח חופש של זמן ומרחב, וזה לעתים מבלבל ומעיק. חופשות הן הזדמנות לנוח, לבלות, זמן […]

אין אדם נכה, יש אדם שיש לו נכות, אין אדם מוגבל, יש אדם עם מוגבלות. זו מהות הגישה ההוליסטית אינטגרטיבית, שלפיה אנחנו עובדים כאן בבית של רונית. הגישה המכילה הזאת, מביאה הסתכלות חדשה לגמרי על אנשים עם צרכים מיוחדים, שהיום אנחנו עדים לכך שהיא מחלחלת אפילו לתוך שירותי הרווחה. אז מה הגישה אומרת? הוליסטי – ראיית האדם […]

הלילה עברנו חוויה לא נעימה בכלל. אזעקות באזור השרון, כניסה לממ"דים, טיל שפגע בבית באזורנו, וכל זה בהפתעה מוחלטת, כשאנחנו ישנים בשלווה וביטחון במיטות שלנו. מצב בטחוני מעורער יכול להכניס כל אדם לחרדות, למצב של סטרס ולפגוע בתפקוד היום יומי שלנו. כשמדובר באדם עם צרכים מיוחדים, שאולי לא מחובר לחדשות כל הזמן, שלא תמיד יודע […]

אני מתרגשת להיות כאן שוב, אחרי תקופת הקפאה דיי ארוכה. שלום לכם יקרים ואהובים, באשר הנכם ובאשר אתם. אז כאילו שהחיים לא מזמנים לי מספיק אתגרים, הנה אני בפתחו של אתגר חדש, לא קטן ולא סמלי כלל וכלל. כבר זמן רב שאני מתבשלת בו, באתגר הזה, על אש קטנה, בזהירות… ואחרי שעברתי את הפחד, שהוא […]

לא פעם שאלתי את עצמי: מה חושבים אנשים על מישהו (במקרה הזה אני) שכותב בלוג כל חודש ופתאום נעלם למספר חודשים ונוצרת סוג של דממה. אלה שמכירים אותי יודעים שאני בחיים והכול בסדר וחלקם אף יודעים את הסיבה לשתיקת הכתיבה שלי. אבל מה עובר על אלה שאוהבים לקרוא את הבלוג שלי מבלי להכיר אותי אישית, […]

ישששש! סוף סוף הסתיים לו החורף והחודש הכי יפה בשנה מרהיב את ארצנו בצבעים ופרחים וריחות שאפשר להשתגע… אין סוף ירוק וצבעוני בעיניים ואין שובע למראה המהמם הזה. כמה שאני אוהבת את התקופה הזאת. האביב מוליד ומאפשר, פותח את שהיה סגור, מסלק את האפור מבפנים ומבחוץ, מאיר ומאריך ולחלוטין מפזר חוטי אהבה בכול מקום. איזו […]

מרגע לידתה של הגר והפיכה למיוחדת כל כך, עבר זמן רב מאוד עד שחרדת הקיום של ההורות המיוחדת תפסה אותי. בשנייה שזה תפס אותי עלתה שאלה אחת שהכילה את כל החרדה הקיומית הזאת: מה יהיה כשאני ואביה לא נהייה כאן יותר? עברו עוד שנים לא מעטות של הורות מיוחדת, ניסיון חיים, עושר מקצועי והתפתחות אישית […]

אומרים שהסקרנות יכולה "להרוג". איזה מזל שזה לא ממש נכון (לפחות לדעתי), כי מזמן הייתי מתה… אבא שלי תמיד סיפר (דיי בגאווה הייתי אומרת) שכשהייתי ילדה ממש קטנה הייתי נדבקת (פיזית) לאנשים נכים ומוגבלים פיזית. לא תמיד זה היה "חמוד" ולפעמים זה הביך את ההורים שלי… לא יכולתי לעצור את הסקרנות שלי לגעת בהם, להרגיש […]

חזרנו לשגרה וזה הזמן שבו אני אוספת את עצמי, חוזרת לחומרים, לתכנון התהליכים והתוכן בעבודה עם החבר'ה האהובים שלנו. בעבודה הקבוצתית והאישית, עולים משברים שונים שהחבר'ה עוברים ומעדכנים אותי, כאלה המובאים למרחב הקבוצתי והאישי. אלה רגעים קסומים ועדינים ביותר, בהם אנחנו מפרקים מקרה מסוים (המתואר כחוויית משבר) שקשה להתמודד אתו. תהליך הפירוק וההרכבה, ההבנה החווייתית-האישית […]

אתם מכירים את הימים האלה שכל מה שאתם רוצים זה שהם יעברו כבר, שיגיע הלילה, שתלכו לישון ויגיע יום חדש? אלה ימים שמהבוקר הכול הולך נאכס, דברים נופלים ונשברים, אי אפשר למצוא חנייה, פתאום כל הטינופת ברחובות מזדקרת מול העיניים, נפגשים רק באנשים אטומים ומעצבנים, כולם מצפצפים בכביש, הקפה בבית הקפה מגיע קר ולא טעים […]

זהו הבלוג האחרון שלי לשנה הנוכחית. סיימנו… או יותר נכון, תיכף אנחנו מסיימים. אני מרגישה צורך להקדיש את הבלוג הזה לאלה הסובבים אותי, שבזכותם – לא פחות ממני – קיים "הבית של רונית". חשוב לי להודות לאנשים נפלאים, מיוחדים, טובים ומסורים שליוו אותי גם השנה בעשייה ובפיתוח המרכז, כמו גם בתרומות שהיוו ברובן מלגות חברתיות המוענקות […]

אנשים יקרים, סוף שנה. זהו זמן שונה מבחינת הקיום המקצועי שלי ומבחינת הגוף הפיזי שלי. יכולה להרגיש חוויות שונות, צבעים וריחות, אנרגיות אחרות – ואז אני יודעת – הנה הגיעה עוד שנה לסיומה. הכול שונה ומשתנה. החודשיים האחרונים של השנה – יוני ויולי – הם חודשים עמוסים ביותר, מכל הבחינות, משום שאינני עוסקת רק בסיום […]

"מה מחזיק את המנוע הזה בתוכך עובד כל הזמן"?, שאל אותי איש נחמד שבא לפגוש אותי ולהכיר את עשייתי, והוא התכוון למנוע הפנימי שלי, שעובד על מהלך רביעי כל הזמן ולא מתעייף, ולא מפסיק לרגע, ולא מתייאש. מהו המנוע הזה ובמה טמון כוחו הרב? מאז ביקורו, אני מהרהרת בשאלה הזו רבות. נדמה לי שמעולם לא […]

חבריי האהובים, אם הייתי כותבת את הבלוג הזה לפני שבוע, הייתי בטח מקדישה את כולו לקטר ולהתלונן על הסבל שלי מהקור והחורף הנורא הזה! ממש הרגשתי שאני מתחרפנת… היום השמש זורחת בחוץ ואני סוף סוף לא רועדת מקור ולא עצבנית ומרוטה כמו תרנגולת רטובה… איך שיוצאת השמש אני מרגישה נהדר, מזמזמת ושרה כול היום, המוטיבציה […]

חברים מיוחדים ויקרים, אמנם אנחנו לא חוגגים סילבסטר ולא מתנשקים בחצות (חוץ מהצעירים ביניכם…), אבל בכל זאת – הנה הגיעה אלינו שנה אזרחית חדשה, אז לא נתעלם מזה ונאחל לכולנו שהשנה הזאת תהייה באמת שנה אזרחית טובה! תמיד אפשר לקוות שכל אחד מאתנו יהיה אזרח יותר טוב לעצמו ולסובבים אותו.

אנשים נפלאים ומיוחדים, בגינה הקדמית של הבית שלי ובמרחבי הגינה, תלויים פעמוני רוח שונים. בימי הרוח והגשם הם מצלצלים ומנגנים לי מנגינות נעימות ומרגיעות. יש לי פעמון אחד ממש גדול, שמשמיע נגינת פעמונים של מנזר וצלילו חזק ומתמשך. לפעמים אני חייבת לרוץ החוצה ולקשור את המטוטלת שלו כדי שישתוק, אחרת השכנים יהיו בטוחים שיש כאן, […]

הכרת תודה! אהובי לבי היקרים, חודש אוקטובר הוא החודש הכי אהוב עלי בשנה. ראשית – כי זהו חודש יום ההולדת שלי, ושנית – כי זוהי תקופת הסתיו האהובה עלי מאוד. הסתיו, שלא כמו עונות אחרות, משרה עלי סוג של רומנטיקה… ואני, למי שמכיר אותי, מכורה לרומנטיקה…

שנה טובה יקרים שלי, אני מתחילה את השנה בהתרגשות גדולה לקראתה, בסקרנות ועם תשוקה לשינויים והתפתחות. יש לי הרגשה חזקה שהשנה יבואו לפתחנו בשורות טובות, תרומות גדולות (אמן אמן אמן) ודברים חדשים ומעניינים. אתם יודעים איך זה, שיש מין סוג של הרגשה פנימית חזקה כזאת על משהו? אז יש לי כזאת…