עולם התעסוקה הפך קשה יותר בעיקר לצעירים. אם בגלל העידן הטכנולוגי המצמצם מקצועות ומקומות עבודה ואם בגלל משבר עולמי המצמצם הזדמנויות לצעירים, ובעיקר לאלו שאינם פונים להשכלה גבוהה.
אז מה מצבם של הצעירים עם הצרכים המיוחדים? איך משפיע עליהם עולם העבודה החדש, ועד כמה הם נפגעים מהמשברים שקורים בשוק התעסוקה, אל מול המודעות הגוברת לשילוב שלהם בחיי הקהילה?
בדו"ח שהוציא אגף השיקום, נבדקה השתלבות של צעירים עם צרכים מיוחדים בשוק התעסוקה בשנים האחרונות (דו"ח מ 2014 לקריאת הדו" המלאה – https://brookdale-web.s3.amazonaws.com/uploads/2018/01/RR-650-14_Hebrew_report.pdf)
על פי הדו"ח הזה, חולקה אוכלוסיית הצעירים בגילאי 23-26 ל-3 קבוצות:
- לא עובדים ולא לומדים
- עובדים בעלי 12 שנות לימוד ומטה
- עם מוגבלות
כמובן שישנה חפיפה בין שתי הקבוצות האחרות, לבין קבוצת הצעירים עם המוגבלות, והם מהווים 14% מאוכלוסיית הצעירים, אבל 38% מהצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים, ו 32% מהעובדים בעלי 12 שנות לימוד ופחות.
בדו"ח חילקו את האנשים עם המוגבלות לקבוצות האלה:
- מוגבלות פיזית
- מוגבלות חושית
- מוגבלות שכלית
- אוטיזם ומוגבלות נפשית
המסקנות מהבדיקה היו שלהרבה מהצעירים האלו יש חסמים מעבר למוגבלות שלהם שעוצרים אותם מלהשתתף בשוק העבודה כמו: השכלה נמוכה, חוסר בהכשרה מקצועית, אי שירות בצבא או בשירות לאומי. על אלה מקשים אף הם בהשתלבותם בשוק העבודה. לחלקם גם יש בעיות של שתיה מופרזת ורישום פלילי.
יותר ממחציתם עובדים ו/או לומדים, אבל 40% מהם מעוניינים להחליף עבודה בגלל שאין אופק קידום ושכר גבוה, ומעל 50% מעוניינים בלימודים והכשרה נוספת. העבודות שלהם הם לרוב לא מקצועיות והם עוסקים במכירה בחנויות, שירות לקוחות וכו'
אחוז גבוה מהצעירים האלו אינו עובד או לומד, אך יש להם רצון להשתלב בשוק העבודה או בלימודים, והם זקוקים לשם כך לעזרה והכוונה.
דו"ח על תעסוקת אנשים עם מוגבלויות מ 2016 (http://beaver-global.com/clients/hotels/wp-content/uploads/2019/04/%D7%93%D7%95%D7%B4%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf) שמסקנותיו הן:
איזון בין מעסיק למועסק – המדינה מפעילה אפשרויות תמיכה למעסיקים, אבל המועסקים אינם מודעים לכך, וקיים חוסר בגורם נגיש להכוונה, ליווי והשמה שלהם. כדי להגדיל את אחוז המועסקים עם המוגבלויות יש להגדיל את הדגש על המועסקים כדי להתאימם לתוכנית עידוד יציאה לעבודה, החל ממערכת החינוך.
חשיבות השיקום התעסוקתי – בישראל לא מושקע מספיק בשיקום תעסוקתי, שהוא מנגנון יעיל לשילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה, הוא מופנה בארץ כלפי פלחים מסוימים מאוד ולכן אנשים רבים לא זכאים לקבל את השירות.
מכאן שהנושא של השמה, ליווי, הדרכה והכוונה הם חלק משמעותי בהצלחת שילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה שתתן להם שכר מכבד, אופק תעסוקתי, השכלה והכשרה מקצועית. אלה הם המפתח לשביעות רצון ממקום העבודה, והאפשרות להתמיד ולהתקדם בו.
לעוד פרטים על שירות השמה לתעסוקה בבית של רונית
https://www.habaitshelronit.org/%d7%aa%d7%a2%d7%a1%d7%95%d7%a7%d7%94/
