בלעדיך אני חצי בן אדם

שתפו

שלום חברים,

אחר צהריים תמים אחד של יום ראשון, יצאתי לדרכי במונית מהבית לפגישת עבודה ב"בית של רונית".

הפגישה התנהלה כרגיל ובסיומה, כשעמדתי להוציא את הטלפון מהכיס על מנת להזמין מונית חזרה הביתה, שמתי לב שהוא לא נמצא!!! ואז, התחלתי להיכנס ללחץ. הפכתי לעצבני, הייתי כל כך נרגש ונסער שכמעט בכיתי. ממש דאגתי ולא ידעתי מה לעשות. ואז החברים שהיו במועדון באותו הזמן ואני התחלנו לחפש את הטלפון בקדחתנות. אולם לצערנו לא מצאנו, מה שהלחיץ אותי עוד יותר.

גלעד המדריך, שהיה לצדי, ניסה לתשאל אותי כדי להבין מה שם חברת המוניות איתה נסעתי, כדי ליצור קשר ולבדוק אם הטלפון נשאר במונית. אך לצערי לא היה לי מושג מה שם החברה. הלחץ גבר וכל שיכולתי לעשות היה ללכת הלוך וחזור במסדרון ולמלמל לעצמי חזור ומלמל "איפה הטלפון שלי, איפה הטלפון שלי".

גלעד ניסה להשיג את אבי ואת אמי בטלפון, אך ללא הואיל. שוב ושוב ניסה להתקשר אך הם לא ענו. עוד לחץ. הטלפון הבא היה לרונית. ישששש, רונית ענתה! ממנה ביקשנו את מספר הטלפון של הבית שלי והתקשרנו. נלי, המטפלת שלי, ענתה וגלעד שאל אותה מה מספר הטלפון של חברת המוניות. לשמחתי הרבה היה לה את המספר. בינתיים אבא, שהבחין בכך שגלעד התקשר אליו, חזר אל גלעד שעדכן אותו במתרחש. גלעד יצר קשר עם חברת המוניות והמוקדן אמר שיבדוק מול הנהג ויחזור אלינו. ההמתנה היתה מורטת עצבים, אך לאחר מספר דקות חזר אלינו המוקדן ואמר שהטלפון נמצא במונית ושהנהג בדרך אלינו. כל כך שמחתי! אבן נגולה מלבי. ירדנו למטה והמתנו בישיבה על ספסל הרחוב, וגלעד, על מנת לעודד את רוחי, המציא לי כל מיני שירים, ובין השאר שר לי את "בלעדיך אני חצי בנאדם", בהתייחסו אל מצבי הלא כל כך תפקודי, כל זמן שלא ידעתי מה עלה בגורלו של הטלפון שלי… לכבוד השיר הוא גם המציא לי את שמי החצוי – גידוז Gidvaz (חצי של גדעון ועוד חצי של וזינה), שנזכור איך קוראים לי כשאני חצי בן אדם… היה מצחיק.

סוף טוב הכול טוב. הנהג הגיע ועמו הטלפון הנכסף. נפרדתי מגלעד לשלום ועליתי שוב למונית בדרכי הביתה, שמח וטוב לב.

מוסר השכל: מוטב תמיד לבדוק שחפצינו האישיים נמצאים אתנו כשאנחנו עוזבים מקום כלשהו, כמו מונית, אוטובוס, חוג, חברים וכו'. וכמו כן, כדי שנהיה פחות תלויים בטלפון, כדאי שננסה לשנן ולזכור בעל פה מספרים ושמות חשובים כמו המספר של ההורים, הבית, שם חברת המוניות וכדומה.

ושיהיה לנו בהצלחה עם זה.

שלכם, גידוז…

מאמרים נוספים

משלחת הבית של רונית 2024 לפסטיבל לה גרנדה ספדה בורונה איטליה

איכות חיים של אנשים עם מוגבלויות