אנוכי, יששכר לוי

שתפו

שלום לכל הקוראים
אם לא הייתי נולד גדעון וזינה אלא מישהו אחר, נגיד יששכר לוי, מה הייתי? מי הייתי?
הייתי כנראה בן אדם רגיל, בלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים. הייתי מסתדר לבד כבר מההתחלה, בגיל 3 הייתי הולך וגם מדבר, הייתי הולך לגן ילדים רגיל, הולך לבית ספר רגיל, בית ספר שיש בו רק מורה בכיתה ולא סייעות. אחרי שיום הלימודים היה נגמר והייתי חוזר הביתה, הייתי יוצא לשחק כדורגל עם החבר'ה מהשכונה, היינו הולכים לקניון, קונים משהו לאכול, נגיד פיצה או מקדונלד, גם סתם להסתובב, אולי לפעמים גם היינו הולכים לסרט. בתקופת התיכון הייתי הולך עם החברים למסיבות טראנס, הייתי גם עם יותר אומץ להכיר מישהי שמוצאת חן בעיניי. בטוח שהייתי שר בכל הזדמנות וגם הייתי כותב עם עט או עפרון ולא רק במחשב. בגיל 18 הייתי הולך לצבא למודיעין כי שמעתי על זה והנושא מעניין אותי. הייתי יוצא בשבתות הביתה, ההורים יכינו אוכל, אמא תכבס את הבגדים המלוכלכים, אני אנוח הרבה, אצא עם החבר'ה לפאב לנקות את הראש. הייתי הולך לקורס קצינים (אם היו מקבלים אותי) והופך לקצין כי אני חושב שזה חשוב. אחרי השחרור הייתי נוסע לטיול ארוך לדרום אמריקה, זה החלום שלי ואחרי שהייתי חוזר הייתי הולך ללמוד היסטוריה באוניברסיטה, לא הייתי לומד רפואה כמו ההורים, יש לנו מספיק רופאים במשפחה, אמא, אבא וסבא. הייתי לומד עד שהייתי פרופסור, הייתי מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים וכותב ספרי היסטוריה. בטח הייתי גם מוצא בת זוג בתקופה הזאת, הביישנות לא היתה עוצרת אותי אבל אני לא בטוח שהיתה מישהי שרוצה אחד בשם יששכר לוי אז אולי היו קוראים לי עופר גביש או אלון שפיר או איזה שם אחר של טייס ולא של מוכר ירקות בשוק מחנה יהודה. את הדירה שהייתי קונה עם אשתי בהוד השרון או בתל אביב היינו מתכננים ומעצבים ביחד ובטח היו לנו אחד או שניים או הכי הרבה שלושה ילדים שהיו מקבלים מכות בבית ספר כי לאבא שלהם קוראים יששכר לוי. "איך קוראים לאבא שלך? יששכר לוי… בום…".
אז זה אולי מה ומי שהייתי אם לא הייתי גדעון וזינה.

שלכם,
גדעון

מאמרים נוספים

משלחת הבית של רונית 2024 לפסטיבל לה גרנדה ספדה בורונה איטליה

איכות חיים של אנשים עם מוגבלויות