אקומוגלי 2021 – שעתיים של שפיות

שתפו

קהילה יקרה,

אחרי שנתיים של שגעון הקורונה הצלחנו להפיק ולקיים את האירוע השנתי החשוב שלנו – פסטיבל אקומוגלי. הפסטיבל הקטן והמיוחד הזה הוא נקודת ציון משמעותית מכמה בחינות: לזכור את מוגלי אהובנו, לזכור שאנחנו פה אחרי שנת עשייה של טוב בעולם, לתת במה לחברים המיוחדים ולהתאחד פעם בשנה עם הקהילה הרחבה. היה לי ברור שלא יגיעו הרבה אנשים, אך החלטתי שנעשה הכול כדי לקיים את האירוע.

זה היה אחד הפסטיבלים המשובחים על אף שהגיעו חצי מכמות האנשים.

נושא הפסטיבל השנה היה: חירות / חופש… אלא מה?

לשעתיים, רק לשעתיים – נעטפנו בבועת הגנה זוהרת באהבה, בחיבורים, בחיבוקים. רק לשעתיים, הצלחתי לשכוח את כל מה שמסביבנו והתהלכתי שיכורה בין כל האנשים שהגיעו לפסטיבל מתוך אהבה, פגשתי חברים מיוחדים שלא ראיתי המון זמן, והורים מחוייכים, ואנשי צוות ששמחו לעמוד רגע מבלי לפחד מכלום ולשוחח, לצחוק, להתחבק. חווינו את החיים כמו שהם היו…

שלושה מוקדים חשובים ביותר הפכו את הערב הזה ליותר ממדהים:

  • פרויקט הגמר של "עושים קולנוע" – סרטון המציג את החיים האישיים של 4 חברי החוג – בביתם או במקום העבודה שלהם. סרטון חכם ורגיש של אנשים במקום הכי בטוח עבורם.
  • קטעי דרמה השזורים במהלך הערב של חוג "דרמה ותיאטרון" על צורות שונות להגדרת החופש.
  • הופעה של חברי "קולית" בלי המנחה המוזיקאלית שלהם.

כל אלה עלו וירדו מהבמה בסנכרון מדהים ביניהם לבין הקהל והחזיקו במה מקצועית ומרתקת, במקצועיות ובצבעוניות נוגעת ללב ומרגשת עד דמעות.

 

שעתיים של תענוג צרוף, התרגשות הלב, פרפרים בבטן וגאווה גדולה. הצלחנו! ולא רק שהצלחנו, אלא שפתאום הבנו וראינו והרגשנו את המהפך של החברים, את ההתקדמות שלהם, את השינויים שחלו בכל אחת ואחד מהם, את מגוון היכולות שלהם להיות הם עצמם בשיא תפארתם.

בתוך השעתיים האלה, לרגע אחד נתתי לידיעה הזאת להלום בי. בתוך שגעון הקורונה בשנתיים האחרונות, הצלחנו, ביתר שאת אולי, להוביל קדימה (הרבה קדימה) את החברות והחברים שלנו במרכז. בתהליכים ארוכים לא קל לראות את השינויים קורים, אבל פתאום כאילו שמישהו לחץ על השלטר והחיים זרמו בטבעיות על הבמה בנוכחות מרשימה ובטוחה בעצמה של כל אחת ואחד מהחברים. זה הלם בי. וחיזק את כל זה תגובות הקהל בסוף האירוע. כולם ללא יוצא מן הכלל הביעו את תדהמתם ממה שקרה לחבר'ה שלנו – ההתקדמות שלהם, השינויים שחלו בהם, היכולות שלהם וכל מה שהם הביאו איתם – היה שונה מכל מה שידענו קודם. היה ברור לכולנו שמשהו חשוב קרה!

מדהים מה שאהבה יכולה לעשות!

תודה לכל מי שהגיע והיה שותף לנורמליות היפה הזו.

חברות וחברים יקרים – אני רוצה לאחל לכולנו, לכל העולם שלנו, הרבה נורמליות וזרימה טבעית של החיים.

באהבה, רונית

מאמרים נוספים

אנשים עם מוגבלות ומלחמת חרבות ברזל