פעילות פנאי ושילוב בקהילה – למה זה קורה פחות אצל אנשים מיוחדים?

במחקר חדש שכותרתו: הקשר בין השתלבות בקהילה לאנשים שגרים בקהילה, ופעילות פנאי לאנשים עם צרכים מיוחדים של אביבה קלר ופרופ' נעמי-וינטראוב מהאוניברסיטה העברית, בדק מה יכולות להיות הסיבות לכך שאנשים עם מוגבלות שכלית החיים בדיור עצמאי בקהילה משתתפים פחות בפעילות חברתית, וכיצד ניתן לשנות את זה. הנחת המוצא שנקבעה במחקרים קודמים היתה שאנשים העוסקים בפעילות פנאי חברתית משתלבים טוב יותר בקהילה מאלו שלא. הסיבות, ככל הנראה, הן שפעילות חברתית מלמדת כישורים חברתיים, מייצרת מערכות יחסים ופיתוחו זהות עצמית. עם זאת, הנתונים מראים שאנשים עם מוגבלות שכלית הגרים בקהילה, לא משתתפים בפעילות חברתית כמו אנשים דומים אחרים, ולכן השילוב שלהם בקהילה פחות טוב. המחקר החדש הוכיח את מה שאנחנו טוענים זמן רב: דיור בקהילה זה נהדר בכל הרמות, אך בלי עבודת התפתחות חברתית הנעשית בקבוצות חברתיות, חוגים ופעילויות, לא יוכל השילוב בקהילה להיות מיטבי.

בתוך משולש הזהב של שילוב אמיתי ואיכותי של אנשים מיוחדים בקהילה שכולל דיור, תעסוקה וחברה, אין צלע אחת שהיא חשובה יותר מהשניה, ואין צלע שיכולה להתקיים לבדה.

דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) הפך בעשורים האחרונים לתהליך חשוב ולשינוי משמעותי בתפיסה של שילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה.

אין ספק שהמעבר ממוסדות סגורים, בהם היו חיים אנשים אלו לפני כן, לחיים בדיור עצמאי בקהילה הוא צעד חשוב ומשמעותי בשילובם בתוך הקהילה, והחזרתם אל תוך זרועות החברה הכללית כחלק משמעותי ופרודוקטיבי בה.

במחקר מציינות החוקרות כי השינוי הזה שיפר את החשיפה של אנשים אלו לקהילה הרחבה, אבל לא גרם לשיפור משמעותי ברמת השתלבותם בקהילה בה הם גרים.

הסיבה היא שיש גורמים שונים, חלקם אישיים וחלקם סביבתיים, המשפיעים על היכולת של האדם המיוחד להשתלב בקהילה, ואחד מהם היא השתתפות בפעילות פנאי.

 

פעילות פנאי נמצאה מובילה לשיפור איכות חיים, רווחה אישית ושילוב, וכן תורמת לפיתוח מיומנויות, יחסים חברתיים, ופיתוח זהות עצמית. כל אלו חשובים מאוד לאדם המיוחד המנסה להשתלב בקהילה הכללית מסביבו. המחקרים מראים שאנשים עם מש"ה משתתפים פחות בפעילות פנאי מאשר השווים להם באוכלוסיות אחרות, מה שמשפיע גם על יכולת השילוב שלהם באוכלוסיה.

נשאלת השאלה: האם ההשתתפות המועטה של אוכלוסיה זו בפעילות פנאי נובעת מכך שאין להם הזדמנויות לפעילויות כאלו כמו לשאר האוכלוסיה, או שאולי הלקות שלהם מקשה עליהם להשתתף בפעילות כזאת.

 

החוקרים מציגים שלושה מחקרים שנעשו, בהם בדקו השתתפות של אנשים מיוחדים הגרים במסגרת קהילתית בפעילות פנאי, ומה יכול לעודד אותם לכך, ובנוסף הפעילו תוכניות התערבות של פעילות פנאי יזומה ומודרכת כדי להגדיל את היכולות שלהם להשתתפות בפעילות פנאי כזאת. המחקר, גם כשנעשה על מדגם קטן יחסית והוא מחקר ראשוני בתחום, מראה שככל שמנגישים והופכים את פעילות הפנאי לחלק מסדר יומם של האנשים המיוחדים, ומקנים להם את הכלים והמיומנויות הדרושות, תתקיים עליה בהשתתפותם בפעילות פנאי לאורך זמן,

 

פעילות פנאי חברתית עקבית ורציפה, היא מפתח לא רק להתפתחות אישית, למידה של כישורים חברתיים ותירגולם ופיתוח מסוגלות עצמית, אלא גם עוזרת לאנשים החיים בקהילה להשתלב בחברה באופן מיטבי, ולהיות חלק מהקהילה בה הם חיים.

מומלץ לוודא עם מסגרת הדיור אליה אתם פונים את חשיבות הפעילות החברתית, עד כמה היא מונגשת לדיירים ועד כמה היא נמצאת בראש סדר העדיפויות של מנהלי הדיור. חשוב להדגיש כי מסגרת דיור לא יכולה להעניק מסגרת חברתית מלאה בדרך כלל, משום שהיא עוסקת בדיור, ולכן יש לבדוק את גמישות ההנהלה בהפניית הדיירים למסגרות חברתיות אחרות.

 

ל"בית של רונית" דירות בקהילה ומרכז חברתי. דיירי דירות החלומות שלנו כולם משתתפים בפעילויות חברתיות של המרכז החברתית שלנו: בקבוצות חברתיות, חוגים, מפגשים וטיולים – כל זאת במטרה למצות את פוטנציאל ההשתלבות בקהילה.