איך נשמור על ילדנו המיוחדים בצל הקורונה

הילדים שלנו מפחדים מכל מה שהם לא מכירים, מדברים מוזרים כמו קורונה, מהחדשות בטלוויזיה עם מספרים מכל העולם, מהשיחות של ההורים והאנשים סביבם, מכל האוכל שפתאום ממלא את הבית, מזה שמישהו מההורים לא הולך לעבודה, מהשקט ברחובות, מהתמונות ברשתות התקשורת, ומכל זרם המילים והאנרגיות המתוחות שהם חווים. כל אלה מעוררים חרדה קיומית עמוקה אצל ילדינו, והנורא מכל, שמרביתם לא מבינים את גודל הסכנה או גודל האסון. בזמן כזה, מתעוררות אצלם השאלות: מה קורה פה? ולמה כולם דואגים ומפחדים כל כך? ומה קרה לחיים שלי? למה הכול נעצר והשתנה והשתבש? מה שהם חווים ורואים זה את הפחד האוניברסלי שהולך ומתעצם סביבם.

עלינו לתת לפחד שלהם (שהוא בדרך כלל תוצאה ישירה של הפחד שלנו) לגיטימציה ומקום מכובד. משפט כמו: "את צודקת מתוקה, זה באמת מפחיד" יכול לתת אמת למראה. כן. זה מפחיד. משפטים שלא רצוי להגיד: "זה שום דבר מתוקה, הכול בסדר". לדבר אמת, להנגיש נכון את המידע באופן כללי. אולי: "חמוד, זה נכון שכל העולם וגם אנחנו נמצאים במצב מוזר, המון אנשים חשובים מטפלים במצב ואנחנו צריכים רק להיות יחד, לשמור על עצמנו (להסביר בפשטות איך: לחטא ידיים, לשמור על ניקיון, לא לתת לאף אחד חוץ מהמשפחה הקרובה לחבק אותך…) ולעבור את התקופה הזאת הכי טוב שאפשר. בוא נחשוב יחד איך אנחנו יכולים לעשות את זה"?

זה הזמן לשבת יחד ולהכין תכנית שתלווה אותנו בכל הזמן הזה. מומלץ להכין תכנית שבועית ולהעתיק אותה לכל שבוע נוסף שיגיע. התכנית תכלול את כל שעות הערות של ילדינו. מרגע שהם מתעוררים ועד שהם הולכים לישון. רק תכנית ממוסגרת (ומוקפדת לדעתי), על פיה נעבוד כולנו (כמשפחה), תשמור על ילדינו במצב של רוגע ותימנע רגרסיה רגשית, התנהגותית וחברתית.

הרציונל לתכנית כזו היא כדי לנסות, עד כמה שניתן, לייצר שגרה מסוימת לילדינו המיוחדים. אפילו דבר אחד קבוע ביום יכול לעשות את העבודה.

זה גם זמן מצוין לעבוד על תפקודים לעצמאות וחיזוק יכולות.

 

רעיונות לבניית תכנית: הרעיון הוא לבנות תכנית עם שעות ולנסות לא לחרוג ממנה. מסגרת של פעולות, לפי שעות, מאורגנת ומוסכמת על כולם. כמובן, שכל תכנית צריכה להיות מותאמת ליכולות ולצרכים של ילדינו.

אני מניחה שכולכם יודעים את רוב הדברים שאני כותבת כאן, ובטח יש לכם עוד המון רעיונות להוסיף. יחד עם זאת, אני יודעת שרובנו, במצבי סטרסט וחרדה כמו בימים האלה, מאבדים לרגע (כמוני) את היצירתיות והפחד משתלט. משתפת אתכם ברעיונות כדי להקל מעט.

  • בבוקר – התארגנות (סידור המיטה ופעולות הבוקר), הכנת ארוחת בוקר ביחד ועריכת השולחן.
  • לדאוג לפינת יצירה עם בר של חומרים (הרבה חומרים. לא להתקמצן): ציור, צביעה, מנדלות, קולאז' משפחה, יצירה משותפת או לבד אם ניתן.
  • עבודה משותפת בבית: קיפול כביסה, ניקוי אבק, סידור ארון מטבח וכל דבר שילדינו יכולים לעשות, להתחיל ללמד את המיומנות.
  • סדנת בישול: מבשלים יחד דברים קלים, אופים עוגיות.
  • ארוחות צהריים וערב: מכינים יחד את השולחן, אולי גם מאכלים קלים, עורכים שולחן, מגישים, מפנים ומארגנים.
  • שיעור ספורט: אפשר להמציא, אפשר להסתכל בסרטונים, והעיקר להניע את הגוף. אפשר לשים מוזיקה ופשוט לרקוד, לשחרר את הגוף, להשתולל.
  • פינת המשחקים: קלפים, פאזלים, משחקי קופסא, משחקי חשיבה וכו'.
  • לעבוד יחד על עץ המשפחה. זמן מצוין להכיר יותר טוב את כל המשפחה המורחבת.
  • לחשוב על מיומנויות לתפקוד עצמאי שניתן לעבוד עם ילדינו. לבחור 2-3 מטלות ולחזור עליהן כל יום, רצוי בשעה קבועה. אפשר לקרוא לזמן הזה: זמן לעצמאות, או זמן להתקדמות.

קהילה מיוחדת ויקרה ללבי מאוד, כל מה שנותר לנו הוא לשמור על קירבה בלב, לנשום עמוק, לנסות עד כמה שאפשר להתחבר לאהבה שלנו לילדינו ולעצמנו.

אני אתכם בכל נפשי ולבי,

באהבה, רונית