על מיניות וזוגיות אצל אנשים עם מוגבלויות

אנשים עם מוגבלויות הם קודם כל אנשים. אם אנחנו מסתכלים על החברה, התרבות, הערכים שבה, אפשר לראות שנושא הזוגיות והמיניות מהווה חלק מאוד חשוב באיך שהחברה המודרנית רואה את החיים של האדם. הרי החלוקה שלנו היא לעבודה ומשפחה.

אז כשאנחנו ילדים, המשפחה שלנו היא ההורים שלנו, אבל מה קורה כשמתבגרים? אז אנחנו מקימים משפחה לבד, ואת זה אנחנו עושים דרך זוגיות, שחלק גדול ממנה הוא גם מיניות. גם ארגון הבריאות העולמי רואה במיניות ובבחירה בדרך להביע אותה זכות בסיסית וחלק מה well being של האדם, כל עוד היא נטולת כפיה, אפליה, או אלימות.

הנושא הזה נזנח בכל מה שקשור לאנשים עם מוגבלויות לאורך שנים רבות. בדרך כלל עולם המיניות וזוגיות של אנשים עם צרכים מיוחדים נחקר ונבדק מתוך זווית הראיה של המשפחות או המטפלים המקצועיים.

במאמר שנסקור היום, אפשר לראות את התפיסות והעמדות של האנשים המוגבלים שכלית עצמם בנושאים האלו, ולקבל נקודת מבט חדשה על הנושא, וגם להבין מה צריכות להיות הפרקטיקות בתחום הפסיכולוגי והחינוכי בכל הנוגע לזוגיות ומיניות של אנשים מיוחדים.

הנושאים שעלו במחקר הם –

  1. אנשים מוגבלים שכלית שהשתתפו במחקר הביעו רובם עניין רב במערכת יחסים זוגית, אם במערכת הכוללת סקס ואם בכזאת שמורכבת מאינטימיות וחברות. למרות הנטייה לחשוב על אנשים עם מוגבלות כאנשים א-מיניים, המחקר מראה שהמציאות אינה כזאת ורובם זקוקים ורוצים מערכת זוגית, ותמיכה של הסביבה בה.
  2. הנחקרים דיברו על הקונפליקט בין הרצון במערכת אינטימית, לבין החששות מחוסר יכולתם לתפקד בה בגלל המגבלה שלהם, ומהחשש שינוצלו מינית. כאן עלו חשיבות החינוך המיני והזוגי לאנשים אלו, שאין להם מספיק ידע וחינוך כדי לדעת לתפקד בתוך מערכת זוגית ולזהות ניצול.
  3. נושא התמיכה – אנשים עם מוגבלויות זקוקים לתמיכה של הסביבה במערכת הזוגית שלהם, ובדרך כלל מקבלים בעיקר חששות, וצורך עז להגן עליהם במקום תמיכה שתצמיח יכולות זוגיות. הצורך לקבל מהסובבים ידע, העצמה ויכולת שליטה על קשר, במקום איסור ושלילה שלהם.
  4. הנחקרים דיברו על הקושי לקיים מערכת זוגית בגלל בעיית פרטיות שיש להם בחיי היום יום, והחוסר הזה בפרטיות שמונע מהם לקיים מערכת זוגית טובה ונכונה. התחושה שלהם היא שהסביבה לא מוכנה להכיר בדעות, בצרכים ובזכות שלהם להחליט על עצמם בכל מה שקשור לסקס וזוגיות.
  5. הנחקרים הביעו צורך גדול לשלוט בפן הזה בחייהם, יותר אפילו מאשר בדברים אחרים, אבל במקביל, הראו מחסומים רבים בדרך לשליטה על חיי הזוגיות שלהם, אם בדברים תפעוליים – כמו היכולת להתנייד לבד שמנעה מהם מערכת זוגית, אם בגלל ביטחון עצמי נמוך, או בגלל דעות שאין להם זכות לחוות מיניות וזוגיות, או כי מדובר בדבר "מלוכלך" שהם צריכים להתרחק ממנו. גם כאן הודגש הצורך הרב במידע, תמיכה והעצמה בתחום הזה, על ידי תוכניות מיוחדות.
  6. הנחקרים הביעו צורך ליחס אחר של הסביבה. ליחס שייתן להם לגיטימציה להביע את הצורך שלהם במיניות ובאינטימיות, שיאפשר להם להביא לידי ביטוי את המיניות שלהם, גם כשאינה הטרוסקסואלית, וגם לעזור להם לייצר יותר הזדמנויות להכרות עם אנשים חדשים שיכולים להיות פוטנציאל לפיתוח של קשר אינטימי. בהמשך, הביעו את הצורך שלהם במערכת תמיכה בזוגיות הכוללת הזדמנויות להבעה של אינטימיות, הדרכה וייעוץ, ותהליך תמיכה.

לסיכום, המחקר מדבר על שינויים ועל הצורך במחקר נוסף שצריל להיעשות בתחום הזוגיות והמיניות של אנשים עם צרכים מיוחדים בכמה רמות – מאקרו, מאסו, ומיקרו.

ברמת המאקרו מדובר על שינויים בערכים, בנורמות ובמדיניות של מוסדות, חקיקה ומטפלים בתחום הזה.

מבחינת חקיקה, חשוב לשמור על זכותם של אנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים לאינטימיות, זוגיות והבעה של המיניות שלהם, ולמנוע אפליה בתחום הזה, כמו בתחומים אחרים. עדיין קיים המתח בין הרצון לתת להם את האפשרות, לבין החשש מניצולם.

חינוך הוא אופציה חשובה שתיתן להם מידע ויכולת ללמוד איך לנהל מערכת זוגית ואיך להביע את המיניות שלהם, ומצד שני תלמד אותם את הכללים כדי שלא ינוצלו או יעשו דברים נגד רצונם. צריכות להבנות תוכניות חינוך מיני ומיניות בריאה ייחודיות לאוכלוסייה הזאת עם יכולת להתאים לכל אחד מהאנשים עם הצרכים המיוחדים את הרמה המתאימה לו.

דבר נוסף הוא המטפלים שצריכים לצאת מהתחום האפור בהתייחסות לנושא, ולהפוך אותו חלק אינטגרלי מהתמיכה והליווי שהם נותנים לאנשים עם צרכים מיוחדים, באופן תהליכי כולל הסבר ותמיכה בקבלת החלטות.

ברמת המיקרו –  בהתייחס למעגלים הקרובים לאנשים עם צרכים מיוחדים – המשפחות, החברים, קבוצת השווים וכו', נראה שיש צורך ביותר תמיכה ועזרה בהבעת הצורך באינטימיות ובהבעת הצרכים המיניים. כאן עלה החסר במספיק מפגשים חברתיים כדי להכיר אנשים פוטנציאלים לקשר אינטימי, והסיבות לכך הן חוסר בטחון עצמי, בעיה עם הנראות העצמית והכרה במגבלה שלהם. לפעמים מדובר בתפיסות מהעבר שלהם בהתייחסות להתנסות מינית לא מוצלחת, או חוסר יכולת להביע את המיניות שלהם, ולפעמים פשוט בגלל שפיזית לא מזדמן להם להגיע למצבים שיכולים להוביל ליצירת זוגיות ואינטימיות.

יש חשיבות רבה בתמיכה החברתית והמשפחתית במיניות של האנשים עם הצרכים המיוחדים. חשיבות בעזרה שהם יכולים לקבל בהרחבת המעגל החברתי שלהם, ביצירת אינטראקציות חברתיות, ובנתינת לגיטימציה לכך שהם יצורים מיניים כמו כל אחד.

שילוב בקהילה, ומגע עם אנשים נוספים בסביבה שלהם, תבנה עבורם רשת חברתית, תמיכה והזדמנויות לחברויות ואפילו לזוגיות.

ברמת המיסו – חשוב שלאנשים עם צרכים מיוחדים תהיה נגישות טובה לטיפולים ותמיכה בבריאות הנפש, כמו בבריאות בכלל. גישה כזאת תאפשר להם להתייעץ, לקבל החלטות נכונות, ולהיעזר בתהליכים חברתיים.

לסיכום, ברור שכמו כל אחד מאתנו, אנשים עם צרכים מיוחדים מעוניינים בחברויות, מערכות יחסים משמעותיות ומערכות יחסים אינטימיות. מהצד השני אנשים אלו פגיעים יותר לניסיונות של ניצול לרעה, ולכן חשוב לייצר מדיניות מתאימה ומסגרת עבודה כדי להציע להם הגנה מסיכונים ופגיעה על ידי חינוך ופיתוח הידע שלהם לגבי קבלת החלטות בנושא מיניות והזדמנויות להבעה של המיניות שלהם. אי אפשר להמשיך בגישה הפטרנליסטית. משפחות, אנשי מקצוע ותמיכה מהווים תפקיד חשוב בביסוס היכולת של אדם כזה להגיע למיצוי כאדם מיני, שיכול להביע את מיניותו באופן בה יבחר.

בבית של רונית אנחנו רואים בזוגיות חלק משמעותי בהתפתחותו ומימושו של האדם המיוחד בבגרותו. במסלול הזוגיות שלנו קבוצת הכנה לזוגיות וקבוצת תמיכה בזוגות. בנוסף, ערבי הכרויות מיוחדים ומותאמים הפתוחים לכולם.

רוצים להגיע לערב ההיכרויות הקרוב שלנו ב 12.12? צרו אתנו קשר 09-7442376