מכתב מהלב מגילית, אמא של רן

שתפו

,אני עדין נפעמת ונרגשת…

אתמול ערכנו לרן מסיבת יום הולדת, רן שלנו בן 24 וזו הפעם הראשונה שהוא עורך מסיבת יום הולדת לחברים בבית.

בשנה שעברה, חגננו לו יום הולדת בבאולינג, וזו היתה פעם ראשונה שהגיעו 8 חברים לחגוג איתו את יומהולדתו. עבורינו כהורים זה היה שיא!!!

השנה רן ביקש לערוך מסיבה בבית לחבריו. הייתי מלאת חששות, האם יגיעו חברים, האם הוא ישתף פעולה, האם יצליח להנות ממסיבה רועשת? שאלות ותהיות רבות מילאו את ליבי בשבועות האחרונים. בעיקר חששתי שמא הוא יתאכזב וציפיותיו לא יתממשו.

בררנו תאריך, שוחחתי עם ענבר וביקשתי את עזרתה בארגון, רן ואני כתבנו יחד הזמנות, הוזמן D.J "הבית של רונית", ויטלי, וההכנות היו בעיצומן.

אתמול בשעה שבע בערב התחילו לזרום החברים, ארבעה ועוד שניים ועוד שלושה…..וכך הגיעו מעל ל 20 חברים.

החברים באו בשביל רן, חיבקו אותו, ברכו אותו, שרו לו שירי יום הולדת ובעיקר שמחו. המוסיקה של ויטלי הקפיצה את כולם בריקודים סוערים, הבית שלנו קרן מאושר, ובעיקר רן שהרגיש מחובק ואהוב על ידי חבריו המדהימים. כולם רקדו, שרו, זללו, שיחקו, שמחו ונהנו.

ואנחנו כהורים חווינו חוויה מסעירה ומרגשת. את זוכרת רונית, את השיחה הראשונה שלנו איתך, כשהצגת לנו את הפעילויות של "הבית של רונית" וספרת על המסיבה החודשית, עניתי מיד שרן לא יגיע למסיבות כי אינו אוהב ארועים המוניים ורעש מאוד מלחיץ אותו.

עבורינו לראות את רן רוקד, מזמין את חבריו לרקוד איתו, מצלם ומצטלם עם חבריו ברחבת הריקודים, קורן משמחה ומאושר – זו פסגת האושר.

 

אני רוצה להודות לך ולכל הצוות והמשפחה של "הבית של רונית" שאתם מאפשרים לחברים הפעילים בבית ורן בינהם לצמוח ולפרוח. עבור רן אני יכולה לומר ש"הבית של רונית" פתח צוהר אל האושר.

 

אנחנו באמת מרגישים שהצטרפנו למשפחה חמה אוהבת ותומכת "הבית של רונית"

חיבוק גדול

גילית

מאמרים נוספים

אנשים עם מוגבלות ומלחמת חרבות ברזל