אבל אני, אוהב להיות בבית…

שתפו

חלק ממעגל החיים של כל אדם ושל משפחתו, הוא כשהגוזלים גדלים ועוזבים את הקן. אצל חלק מהילדים זה קורה עם הגיוס לצבא, אחרים מושכים עוד קצת זמן בבית, אבל בסופו של דבר, כל ילד רוצה לפתח את עצמו כעצמאי וכבוגר, ולעזוב את הבית לחיים עצמאיים, וכל הורה רוצה לראות את הילד שלו, הופך לבוגר עצמאי ומתחיל את חייו ללא הבית המגונן של ההורים. במשפחות מיוחדות המצב דומה, אבל מורכב יותר.

כאשר האדם המיוחד, משפחתו, או שניהם מגיעים למסקנה שהוא צריך לצאת לדיור מחוץ לבית, אם כדי לפתח את עצמאותו, או כי הבית כבר אינו מתאים לצרכיו, עומדות בפניהם כמה אופציות. אין אופציה נכונה או לא נכונה, לכל אחד מהאנשים המיוחדים מתאימים דברים אחרים וזה תלוי כמובן במגבלה שלו, ברמת התפקוד שלו, וברמת ההכנה שקיבל לחיים עצמאיים, אבל המגמה לגבי דיור חוץ ביתי של אנשים עם צרכים מיוחדים עברה מהפך גדול בשנים האחרונות.

האופציות הקיימות היום הן –

  • מעון פנימייה – מקומות הנותנים לדיירים את כל השירותים במקום אחד: מגורים, בריאות, טיפול, תעסוקה ופנאי ועוד. המקומות האלו יכולים להיות גדולים במודל של כפר או קיבוץ למשל, או מקומות קטנים של כמה עשרות בודדות של אנשים. מקומות אלו מתאימים בדרך כלל לאנשים הזקוקים לטיפול תומך נרחב, ולא יכולים לחיות באופן עצמאי. כ- 8000 בוגרים עם צרכים מיוחדים גרים במקומות כאלו
  • הוסטל – מסגרת מגורים בקהילה, מיועדת לעד 24 אנשים בטווח גילאים קרוב. הדיירים בהוסטלים משתמשים בשירותי הקהילה בתחומי בריאות, תעסוקה ופנאי, גרים יחד ומקבלים תמיכה מצוות שנמצא במקום, כמו אם בית.
  • בית קבוצתי – מסגרת המיועדת לעד 16 אנשים הזקוקים לתמיכה חלקית, הם חיים בקהילה, ומקבלים את כל השירותים שלהם מחוץ למסגרת הדיור, אבל מקבלים תמיכה חלקית מצוותים של המוסד
  • דירות – פה מדובר על דירות בבניין מגורים רגיל בקהילה, שבהן חיים עד 6 אנשים ובדרך כלל פחות, מדובר במסגרת המתאימה לאנשים עצמאיים הזקוקים לתמיכה קלה בלבד. דירות אלו קיימות בפורמטים שונים בערים שונות, והן משמשות למגורים בלבד וחיים עצמאיים.

הרגע הזה שבו האדם המיוחד יוצא מהבית הוא צומת חשובה בחייו, וההחלטה מה מתאים לו, מה יעזור לו להמשיך את תהליך ההתפתחות האישית והחברתית שלו, בחירת האנשים שיהיו מסביבו בתהליך הזה, כשהוא נפרד מהמשפחה שהיא המקום הבטוח ביותר עבורו. מי יהיה שם כדי להגן עליו, ומצד שני לתת לו לפרוח.

עם השנים עולם הרווחה שינה מאוד את תפיסתו לגבי מסגרות דיור לאנשים עם צרכים מיוחדים, וברוח השיוויון וזכויות הפרט, ומתוך כוונה לתת מענה למגוון גדול של בעלי צרכים מיוחדים, מעודדים היום גורמי הרווחה דיור בקהילה על פני דיור במעון, ופיתוח מסגרות בקהילה כדי לתמוך באדם המיוחד ובמשפחתו בבניית תוכנית מותאמת אישית לכל אחד מהבוגרים.

חשוב להבין שמסגרת שאינה מתאימה לאדם, עלולה לא רק שלא לתרום לו, אלא לגרום לו נזק. אדם שנמצא בתהליך התפתחותי דרך הטיפולים והתמיכה שקיבל לאורך השנים בבית, בטיפולים הפרא רפואיים ובמסגרת מערכת החינוך, אם הוא נמצא במסגרת דיור שאינה מתאימה ליכולותיו ולפוטנציאל שלו, יחווה רגרסיה.

במחקר שנעשה באירלנד בדקו דיווח של אנשים עם מוגבלות החיים בסוגי דיור שונים או עברו מסוג דיור אחד לשני, על רמת איכות חייהם (well being), והתוצאות מראות שלאנשים שנמצאים או עברו לדיור מותאם אישית, יש דיווח עצמי על עליה משמעותית באיכות החיים, לעומת עליה פחותה באופן משמעותי מדיור מאורגן כמו בהוסטלים למשל, ומהמשך חיים עם המשפחה.

גם בסקירת המחקרים והמטה אנליזה הזאת, הראו תוצאות חד משמעיות עם תקפות ברמה גבוהה, של שיפור באיכות החיים, עם המעבר מכל סוג של דיור מוסדי, לדיור בקהילה.  על פי המסקנות של הסקירה רואים שיפור אצל אנשים הגרים בקהילה באיכות החיים הכללית, חופש, קבלת החלטות עצמאית, חיזוק קשרי משפחה, והזדמנויות לשילוב חברתי. יש חשש שהשחרור מצוות תמיכה קרוב יגרום לחוסר ביטחון, לחששות ולבידוד חברתי, אבל אלו דברים שעם תמיכה נכונה, אפשר למנוע אותם.

כמובן שמומלץ לבדוק ולבחון את כל האפשרויות לפני שמגיעים לרגע המכריע שבו האדם המיוחד ומשפחתו מרגישים בשלים לתהליך של היציאה מהבית. ישנם אנשים שונים שמתאימים למסגרות שונות, אך חשוב לזכור שהיום המערכת והמחקרים התומכים  בהם מראים שיותר ויותר אנשים חווים שיפור עצום ביכולות ובאיכות החיים דווקא במסגרות הקהילתיות, ובגלל שמדובר באנשים שונים עם צרכים שונים, מסגרות הדיור גם הן צריכות לעבור שינוי ולהציע פרסונליזציה של צרכי המתגוררים בהן. מסגרת בקהילה המעודדת שילוב בקהילה – חברתית ותעסוקתית יכולה להתאים אם מתווכים אותה ותומכים בה נכון. בכל מקרה, מסגרת דיור אינה רק 4 קירות, בשביל האדם המיוחד היא הזדמנות להתפתחות אישית וחברתית, והתנסות "על רטוב" בחיים עצמאיים והגדלת תחושת המסוגלות העצמית שלו.

מתוך הגישה האינטגרטיבית הוליסטית המנחה את עבודתנו עם אנשים מיוחדים כבר יותר מעשור, בנינו מודל אלטרנטיבי לדיור בקהילה, שלוקח בחשבון את הכיוונים אליהם צועד העולם כפי שמראים המחקרים. המודל שלנו מאפשר דירות בקהילה בהתאמה אישית על פי צורכיהם, יכולותם  ורצונם של הדיירים המיוחדים. מדיניות ניהול הדירה, בדיקת נותני השירות מתוך אנשי המקצוע, מינון ההדרכה וכל ההתנהלות בדירה עצמה מותאמת אישית לכל דירה על פי הדיירים שגרים בה, ונעשית בשיתוף מלא של הדיירים. הדיירים חופשיים לצאת ולבוא, שותפים לניהול משק הבית, והדירה היא מקום ללמידה לחיים עצמאיים והתפתחות אישית וחברתית. הדירות מקבלות הדרכה של צוות מקצועי, מוכשר ויצירתי ובו מנהל/ת  דירה, מנחה חברתי, מנהל תפעול, מדריכים, נטורופתית, מאמן כושר ועוזרת בית. במודל שלנו הדירה היא הבית, ויש בו בטחון, פרטיות, התחשבות ושיתוף מלא, וכמו בית אמיתי – זהו מקום המכבד אותי כאדם ומאפשר לי חירות אנושית.

מאמרים נוספים

אנשים עם מוגבלות ומלחמת חרבות ברזל